top heb1

תיאורי קורסים - תואר שני

קורסים - מ״א

📕 מאו וסין המודרנית
4 נ"ז

ד"ר שחר רהב
מאו דזה-דונג, מנהיג סין עממית מאז 1949 ועד מותו ב 1976, הוא הדמות הסינית הידועה בעולם. מאו הפך לסמל עוד בחייו, ונשאר דמות מקטבת גם לאחר מותו—יש הרואים בו את מושיעה של סין המודרנית ויש הרואים בו רוצח המונים מפלצתי. בקורס זה ננסה לבחון את מאו דזה-דונג כדמות מציאותית ורבת פנים, אדם בשר ודם שפעל בתוך מציאות היסטורית והשפיע על מהלכה. במהלך הקורס ננסה להבין כיצד מאו ראה את סין, ובאמצעותו ללמוד את התפתחותה רבת התהפוכות של סין. לשם כך, נקרא חומרים פרי עטו של מאו ובני תקופתו במקביל לספרות מחקרית במידת האפשר.


📕 סביבה, חברה ופוליטיקה בסין
ד"ר נמרוד ברנוביץ׳
בקורס זה נסקור וננתח את בעיות הסביבה העיקריות שסין מתמודדת איתן כיום ואת מכלול הגורמים שהובילו להתהוותן. נתייחס גם להשלכות השונות (הכלכליות, הפוליטיות והחברתיות) של הבעיות הללו, לדרכי ההתמודדות של המדינה והחברה עם אותן בעיות, ולדילמות שניצבות בפני השלטון בהתמודדותו עמן (סביבה מול פיתוח כלכלי, סביבה מול בטחון לאומי וכו'). במהלך הקורס נסקור גישות סיניות מסורתיות לסביבה הטבעית ונבדוק את השינויים שחלו ביחסה של המדינה לסביבה מאז הקמת הרפובליקה העממית ב-1949, עם דגש על השינוי שחל במדיניות הסביבתית מאז סוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 של המאה העשרים. נתייחס לפרויקטים משמעותיים שהשפיעו ועדיין משפיעים באופן דרמטי על הסביבה (למשל, "סכר שלושת הערוצים"), כמו גם לכאלה שאמורים לפתור בעיות סביבתיות משמעותיות (למשל, "החומה הגדולה הירוקה" ופרויקט הטיית המים מדרום סין לצפונה). נתייחס גם למחאות חברתיות שפרצו בסין בשנים האחרונות על רקע בעיות סביבה, להתנהלותה של סין בענייני סביבה בפורומים בינלאומיים, לפעילותם של ארגונים סביבתיים לא-ממשלתיים, למדיניות "ההגירה האקולוגית" שבמסגרתה מיליוני אזרחים נאלצו לעזוב את מקום מגוריהם ולהתיישב במקומות אחרים בגלל שינויים סביבתיים, ולהשלכות שיש למשבר הסביבתי ולמדיניות הסביבתית של הממשלה על אוכלוסיות המיעוטים האתניים אשר חיות באזורים נרחבים בצפונה ובמערבה של סין. לבסוף, נלמד גם על "המלחמה בזיהום" שמנהל השלטון הסיני תחת הנהגתו של שי ג'ין-פינג מאז 2014 ועל המעבר הלא קל של סין לאנרגיה ירוקה.


📕 מדיה ופוליטיקה בסין
ד"ר נמרוד ברנוביץ׳
קורס זה יעסוק במדיה הסינית מאז 1949 ועד ימינו, ומטרתו ללמוד על מאפייניה, על התמורות שחלו בה במהלך תקופה זו, ועל הקשר שבינה ובין תחומים מרכזיים אחרים בהוויה הסינית. עיקר הדגש יושם על שלושה סוגים עיקריים של תקשורת המונים: עיתונות, טלוויזיה, ואינטרנט. הקורס יבחן, מחד גיסא, את האופן שבו המדיה בסין הושפעה מן התמורות שחלו במדינה מאז 1949 בתחומי הפוליטיקה, החברה, התרבות, הכלכלה והטכנולוגיה, ומאידך גיסא, כיצד המדיה תרמה לחלק מאותן תמורות. נבדוק גם כיצד המפלגה הקומוניסטית בסין משתמשת במדיה לביסוס שלטונה והפצת האידיאולוגיה השלטת, וכיצד קבוצות שונות במדינה משתמשות במדיה כדי להשפיע ולעיתים אף לקרוא תגר על השלטון ו/או על מדיניותו בתחומים שונים. בנוסף, נבחן את התפקיד שהמדיה משחקת במאבקי הכוחות בתוך המפלגה הקומוניסטית, את הקשר בין שינויים בתחום המדיה ובין התהוותה של חברה אזרחית ותהליכי דמוקרטיזציה, וכיצד מושפעת המדיה הסינית מהמעבר של סין לכלכלת שוק ומתהליכי הגלובליזציה. לצד קריאת מאמרים וספרים אקדמיים שעוסקים בנושאים שנלמד, נערוך בקורס גם היכרות בלתי אמצעית עם מגוון סוגי המדיה שעליהם נדבר ונקרא. היכרות זו תכלול צפייה בתכניות טלוויזיה מסין, קריאת עיתונים וכתבי-עת סיניים, וגלישה באתרי אינטרנט סיניים.



📕 אתניות וזהות לאומית בסין
ד"ר נמרוד ברנוביץ׳
מאז הקמתה מגדירה עצמה הרפובליקה העממית של סין כ"מדינה רב-לאומית מאוחדת", ובמדינה מוכרות כיום רשמית חמישים ושש קבוצות אתניות שונות – הרוב החאני, המהווה למעלה מ-90% מכלל האוכלוסייה, ועוד חמישים וחמש קבוצות מיעוטים. למרות שהם מהווים יחד פחות מ-10% מכלל אוכלוסייתה של סין, למיעוטים האתניים יש חשיבות מרכזית בהוויה הסינית בעבר ובהווה. חלק מהעמים שמוכרים כיום כמיעוטים שלטו בסין במשך עשרות רבות ואפילו מאות שנים, השפיעו רבות על תרבותה, ותרמו רבות לעיצוב גבולותיה של סין המודרנית. אזורי מיעוטים מהווים יותר מ-50% משטחה של סין, ולחלק מאזורים אלה יש חשיבות אסטרטגית וכלכלית ממעלה ראשונה. בנוסף, תרבות ואמנות של קבוצות מיעוטים מהווה מרכיב חשוב בתרבות הסינית הכללית, למיעוטים יש תפקיד מרכזי בהגדרת זהותה הלאומית של סין, והשאיפות הבדלניות של מקצתם מהוות את אחד האתגרים המשמעותיים ביותר לאחדותה הפוליטית של סין מאז 1949 וגם בתקופות קדומות יותר.

בקורס זה נלמד על קבוצת הרוב החאני ועל הגדולים מבין חמישים וחמישה המיעוטים האתניים שחיים בסין, על ההיסטוריה והתרבות שלהם, על תהליך התגבשות זהותם במהלך ההיסטוריה, ועל תפקידה של המדינה הסינית בהגדרת ועיצוב זהויות אלו. נלמד גם על יחסיהם של המיעוטים האתניים עם הרוב החאני והמדינה הסינית, על אופן ייצוגם של הקבוצות האתניות השונות במרחב הציבורי בסין, על תהליך שילובם של המיעוטים האתניים במדינה ובחברה הסינית, ועל האתגר שחלק מהם מציב כיום בפני אחדותה הפוליטית של סין. בנוסף לכל אלה, נבדוק גם את התמורות שחלו בזהות הקולקטיבית/הלאומית הסינית מאז תקופת הקיסרות ועד היום, ואת הקשר שבין תמורות אלה ובין יחסי הגומלין שבין המיעוטים האתניים והמדינה הסינית.


📕 פיתוח וחדשנות בסין 
4 שש"ס
ד"ר יורם עברון
בעקבות רפורמות כלכליות רחבות היקף הפכה סין ממדינה ענייה ומסוגרת לשחקן מרכזי בכלכלה העולמית ולכלכלה השנייה בגודלה בעולם. עם זאת, בתום תקופה בת ארבעה עשורים תנופתם של מנועי הצמיחה של סין פחתה ושיעורי הצמיחה הגבוהים שאפיינו אותה התמתנו. שינוי זה דורש מסין להבטיח צמיחה יציבה וארוכת טווח. הדבר כרוך בביצוע התאמות במנועי הצמיחה שלה, תוך התמודדות עם דילמות ואתגרים קשים. מטרת הקורס היא הקניית ידע מעמיק וכלי ניתוח לגבי תהליכי צמיחתה הכלכלית של סין ומרכיביה, האתגרים הכרוכים בהם, ודרכה הייחודית של הנהגת סין להתמודד עמם. מטרה נוספת היא לחשוף את תלמידי הקורס למושגים מרכזיים בחקר התפתחותה הכלכלית של סין וכלכלה פוליטית בכלל.



📕 דמוקרטיה וכלכלה פוליטית בהודו
4 נ״ז
פרופ׳ ארנית שני
בקורס נבחן את התפתחות היחסים בין המדינה ההודית לבין החברה עליה החלה למשול מהמעבר לעצמאות למול נושאי מפתח בבניין מדינה דמוקרטית ולמול אתגרי הכלכלה הפוליטית. מושג האזרחות על היבטיו השונים, כגון היכולת להיות חבר באומה ולהשתתף בחיים הציבוריים, כמו גם הזכאות והיכולת לממש זכויות פוליטיות, חברתיות וכלכליות, יהווה עדשה מרכזית דרכה נבחן את התהוות היחסים הללו ואת השלכותיהם על הדמוקרטיה והכלכלה הפוליטית. כיצד התמודדה הודו עם הצורך להאכיל אוכלוסייה בת כ 400 מיליון בני אדם למול מחסור ורעב? כיצד עוצב התכנון הכלכלי? מה היה הרקע לליברליזציה של הכלכלה ההודית ומה היו השלכותיה? נבחן נושאים כגון היחסים בין העם לחוקה ביחס למשילות השוק והמסחר, לידתה של זכות הבחירה הכללית בדמוקרטיה הגדולה בעולם, ניהול אוכלוסייה ופיתוח, וכמה מאתגריה הסביבתיים של הודו סביב שאלת הבזבוז והפסולת. בנוסף, נדון באתגריה של הדמוקרטיה והכלכלה ההודית בראשית המאמה ה 21 ולאור מגיפת הקורונה.



📕 סדנת כתיבה מתודולוגית
4 נ״ז
פרופ׳ ארנית שני
בסדנה זו נלמד ונתרגל מיומניות קריאה, חשיבה וכתיבה אקדמיים כתמיכה בהשתלבות התלמידות והתלמידים בתכנית הלימודים לתואר שני, ובתהליכי כתיבת עבודות, מחקר וכתיבת הצעת תזה. תוך שימוש בחומרי עזר שונים נדון בסוגיות בסיסיות כמו, מהי קריאה ביקורתית של טקסטים ומהי שאלת מחקר טובה. נעסוק גם בסוגיות מעשיות של כתיבה: איך לכתוב הצעה לתזה, כיצד להתמודד עם שדה המחקר שבו תבחרו לכתוב עבודות, וכיצד לתכנן ולבצע מחקר, גם למול התנאים של מגיפת הקורונה.



📕 הלאומנות ההינדואית
2 נ״ז
פרופ׳ ארנית שני
אז שנות השמונים של המאה העשרים שבו והתעוררו סכסוכים בין-קהילתיים (המכונים קומיונליזם) בין הינדואים למוסלמים בהודו, סכסוכים שאיימו על החיים הציבוריים ועל מוסדות הדמוקרטיה במדינה. בשלהי שנות התשעים אף חלה עלייה תלולה במעשי אלימות כלפי נוצרים. ההסלמה במה שנראה לכאורה כעויינות בין כיתתית או בין-דתית חלה בד בבד עם התחדשותה והתחזקותה של לאומנות הינדואית לוחמנית, המגדירה את עצמה בראש ובראשונה מתוך התנגדות לאסלאם, ומתוך שאיפה להגדיר את הודו מחדש כמדינה הינדואית בעיקרה. האידיאולוגיות והתביעות של הלאומנות ההינדואית הן אמנם חלק מהנוף הפוליטי בהודו מאז שנות העשרים של המאה העשרים, אבל עד לשנות השמונים לא הופיע בזירה הפוליטית בהודו גורם שזכה לפופולריות ניכרת או להצלחה בבחירות בשם ההינדואיזם. בקורס נבחן את הנסיבות והגורמים להתחזקות הלאומנות ההינדואית בהודו במסגרת הקונטקסט הרחב יותר של הפוליטיקה של זהויות בהודו העצמאית.



📕 פרקטיקות ושיחי אזרחות בהודו
4 נ״ז
פרופ׳ ארנית שני
מושג ומוסד האזרחות על היבטיו השונים, כגון זכויות פוליטיות, חברתיות וכלכליות כמו גם היכולת להשתתף בחיים הציבוריים ולהיות חבר באומה, מהווה עמוד תווך במדינה דמוקרטית. הקורס ינתח את השיחים והפרקטיקות של אזרחות שהתפתחו בהודו מאז עצמאותה ואת השלכותיהם לקבוצות חברתיות שונות, ואת האופן שבו תרמו לאורך השנים להישרדותה של דמוקרטיה רב-תרבותית ולשונית.



📕 סוגיות מרכזיות ביפן העכשווית
6 נ״ז
פרופ' רותם קובנר
יפן העכשווית היא אחת המדינות המתקדמות בעולם. היא נהנית מכלכלה יצרנית הנמצאת בחזית הטכנולוגיה, חברה מאורגנת והומוגנית, ופוליטיקה יציבה. אף על פי כן, יפן גם ניצבת בפני לא מעט אתגרים שחלקם מטילים צל ואף ספק לגבי יוכלתה להשאר בחזית העולמית. האוכלוסיה היפנית מצטמצמת ומזדקנת במהירות; הכלכלה כמעט ואינה צומחת; התלות באנרגיה חיצונית גבוהה ומסוכנת; והיחסים הבינלאומיים אינם יציבים כבעבר. קורס זה הנלמד במתכונת סמינר נועד לבחון סוגיות מרכזיות בהוויה היפנית כיום ולנתח כיצד הן משפיעות על יפן ולאילו כיוונים היא עשויה להתפתח בעתיד הקרוב.



📕 אדם וחברה ביפן: תבניות התנהגות ואישיות
4-6 נ״ז
פרופ' רותם קובנר
הקורס עוסק בהיבטים הפסיכולוגיים של החברה ביפן ותבניות ההתנהגות שלה, עם ענין מיוחד באישיות בארץ זו. בחלקו הראשון, הקורס סוקר תיאוריות העוסקות בהשפעות תרבות על אופי לאומי ובוחן את הגורמים השונים המשפיעים על הפסיכולוגיה וההתנהגות ביפן. בחלקו השני, הקורס מונה את ההיבטים ההתנהגותיים השכיחים והאבנורמלים של היחיד והחברה ביפן ובודק את השלכותיהם על מצבים שונים כגון התנהגות בזמן משבר ויחסים עם זרים.

 

📕 ספרות יפנית במאה העשרים: נרטיבים ספרותיים, אתגרים קיומיים, ייצוגים תרבותיים
4 נ"ז
פרופ' מיכל דליות-בול

מטרת הקורס להתחקות ולברר כיצד סופרים יפניים מודרניים הגיבו לאתגרים האוניברסאליים והאתגרים הפרטיקולריים שמולם ניצבה החברה היפנית במאה העשרים, כולל, תיעוש ומודרניזציה, מלחמה, טכנולוגיה וקפיטליזם. הקורס מבוסס על קריאה של טקסטים באנגלית ובעברית וניתוחם בכיתה.



📕 יפנית מ"א

2 נ"ז
גב' ריקה טקאקי-עיני
כל השיעורים נערכים ביפנית. בקורס זה נתחיל לקרוא כל מיני סוגים של ספרים (מז'אנרים שונים ומתקופות שונות),מאמרים, עיתונים וגם ננסה "קריאה נרחבת". בתחילת כל שיעור תציגו את מה שקראתם. מטרת הקדמה זו היא להשיג את היכולת להבין יפנית ברמה גבוהה ושנכתבה בסגנונות שונים .בנוסף, נהיה מסוגלים להסביר את דעתנו זה עם זה ולשאול שאלות שמבינות היטב את הרעיונות של אחרים ביפנית מנומסת. הספרים הראשונים ובחוברת הקנג'י יפרסמו במודל ונשתמש בעיתונים וספרים באתרים מקוונים.

 

📕 Issues in Foreign Relations and National Security of Northeast Asia
4 Credits
Dr. Yoram Evron
Ever since World War II the Northeast Asian subsystem has occupied a prominent role in international politics, as the region's political, economic and military conflicts and arrangements have been closely intertwined with major global developments during this period. The Korean War, various aspects of the Cold War, global arms proliferation, global economic architectures, and a recent probable process of structural change of the international system are a few striking examples. Part of the reasons for this is the concentration of abundant economic, technological, military, and political capabilities in the region together with complex intra-regional relations and extensive multilayer connections with other parts of the world.
Exploring the basic political-strategic interactions inside the region and between the region and major world powers in a period marked by the global rise of China, this course takes a combined approach. Focusing on China, Japan, and Korea, it integrates theories and models of International Relations (IR) studies with meticulous historical analysis of formative developments and events. Main questions to be addressed are how the region impacts international developments and in turn is influenced by them, what are the region's stabilizing mechanisms, how does the rise of China impact the region and its relations with the United States, and to what extent do Western-oriented IR theories explain Asian political-strategic developments. Specific themes to be studied are political-economic connections in the region, status-quo vs. revisionism trends, and regionalism vs. globalization tensions.


📕 Historical Writing in Borderland Asia: Zomian Perspectives
2 Credits
Dr. Arik Moran
This course explores the consequences of a recent paradigm shift in Area Studies for Historical Research. Originating with the reorientation of scholarly inquiry from the “civilizational centres” of Asia (e.g., China, India) to their “peripheral” borderlands (Highland South-East Asia, the Himalaya) that followed Willem van Schendel’s watershed publication of 2002, it investigates how new questions and ideas about the nature of states, societies, and historical consciousness had emerged in the two decades that have since passed. Particular emphasis shall be placed on the intellectual origins, developments and reconceptualization of the “stateless” societies that have come to be known as “Zomian Spaces” (after the Zomia highlands of Southeast Asia). In so doing, the course shall facilitate an engagement with issues that are at the forefront of academic research through selected case studies.

מבזקים


הודעה חשובה עבור קיום הבחינות תשפ"א כולל מועדי ג' (סמסטר ב')

למען הבהירות ובהמשך להודעה שיצאה אמש, בהתאם להחלטת הממשלה ובמסגרת המאבק בנגיף הקורונה:
החל מיום 18 באוגוסט 2021 ועד להחלטה אחרת, בחינות תשפ"א (כולל מועדי ג') יתקיימו פרונטלית בקמפוס בלבד, במתווה תו ירוק.

סטודנטים/ות אשר יבקשו להיכנס למתחם הבחינות, ידרשו להציג אחד מהאישורים הבאים:

1. אישור תו ירוק בצירוף תעודה מזהה;

2. אישור על תוצאה שלילית בבדיקת קורונה מידית (שבוצעה עד 24 שעות קודם לבחינה);

3. לעניין אדם מנוע חיסון יחול סעיף 2 לעיל או בדיקת PCR (עד 72 שעות קודם לבחינה) בצירוף תעודה מזהה.

למען הסר ספק, לא יתקיימו בחינות מרחוק. סטודנטים/ות שלא יציגו את אחד האישורים האמורים לא יוכל להשתתף בבחינה על כל המשתמע מכך.


תואר ראשון:

02.09.2021 – שנה א'
14.09.2021-שנה ב'
13.09.2021-שנה ג'

תואר שני
12.09.2021 – שנה א'
13.09.2021-שנה ב'

הבהרה חשובה:
יש להסדיר את תשלום מקדמת שכר לימוד מול מדור שכר לימוד 04-8240111
עד 10 ימים לפני המועד הרישום לקורסים, על מנת שהמערכת תפתח לרישום.
ללא תשלום המערכת נעולה ולא ניתן להירשם לקורסים.


תכניות "עסקים באסיה" ו"שווקי אסיה" – קול קורא להתנסות מעשית תשפ"ב

לפרטים נוספים


חדש: תואר ראשון בלימודי אסיה ומדעי המדינה

לפרטים נוספים והרשמה


חדש: מסלול משולב ללימודי אסיה והחוג לכלכלה

לפרטים נוספים והרשמה


חדש: מסלול אסיה ולימודי סביבה

לפרטים נוספים והרשמה


החוג ללימודי אסיה גאה להודיע על זכייתה של שי יגר, במלגת הדוקטורט היוקרתית של המל"ג ע"ש נתן רוטנשטרייך,
ומאחל לה הצלחה רבה בהמשך לימודיה.