תלמידי מחקר

כותרת המחקר: 

"מהגלובלי למקומי - השפעת יריבות המעצמות על זירות פוליטיות פנימיות באסיה"

מנחים: ד"ר אהוד ערן ופרופ' יורם עברון

שירלי היא סטודנטית למ"א בחוג ללימודי אסיה במסלול המחקרי במסגרת תכנית "המרחב האסיאני", הכוללת מלגת לימודים. בוגרת תואר ראשון בתכנית "עסקים באסיה" של החוג ללימודי אסיה ובתכנית "אופקים" למצטיינים באוניברסיטת חיפה. במסגרת לימודיה בתכנית "עסקים באסיה", השלימה התמחות כאנליסטית ב"מרכז הלאומי לכלכלה כחולה" בחיפה, ובהמשך הועסקה בארגון. במהלך לימודיה בחוג התמקדה בחקר סין וקוריאה ולימוד השפות הסינית והקוריאנית. במקביל, שירלי פעילה במשך שנים בקרן "אייסף" להצטיינות אקדמית וחברתית וצמצום פערים בחברה, ומילאה בה תפקידים משמעותיים הכוללים ריכוז והנחיית קבוצות, הכשרה תעסוקתית, הדרכה, חניכה וליווי בני נוער וסטודנטים. שירלי זכתה בהצטיינות ארצית על פעילותה בקרן "אייסף", ובהצטיינויות אקדמיות וחברתיות במהלך לימודיה באוניברסיטה. כמו כן, מילאה תפקידי מפתח בארגון מודל האו"ם בישראל, בעמותות העצמה נשית ובתכנית החניכה של תכנית "אופקים" באוניברסטית חיפה.

בעבודת התזה שלי אבדוק מה מסביר את השוני בתגובה ליריבות בין המעצמות בזירה הפנימית בין ישראל ובין סינגפור. המושג "התמונה השנייה ההפוכה", אותו טבע פיטר גורביץ', גורס כי תהליכים בינלאומיים מקרינים פנימה לזירתן הפנימית של מדינות. בעשור האחרון, יריבותן של ארצות הברית וסין מעצבת מחדש את הגיאופוליטיקה העולמית. בעקבות זאת, על יתר מדינות העולם מופעלים לחצים בינלאומיים וקובעי המדיניות נאלצים לתמרן בין שחקנים מרכזיים שונים. בתזה שלי אבחן את השפעתם של אותם תהליכים ולחצים בינלאומיים על זירתן הפנימית של ישראל ושל סינגפור, שתי מדינות ביבשת אסיה מהגוש המערבי. בתוך כך, אחקור את הדמיון והשוני בתגובותיהן ללחצים שמייצרת היריבות, ואנסה לעמוד על ההסברים לשוני זה. השערת המחקר היא כי מרחק גיאוגרפי מסין ומיקום גיאופוליטי, מבנה דמוגרפי, אופי המשטר ויחסי קירבה היסטוריים בין המדינות לסין הם המשתנים המסבירים את השוני במתרחש בזירתן הפנימית (הכלכלית, הפוליטית והחברתית) כתגובה ללחצים הבינלאומיים. על מנת לחקור זאת, אסקור מקורות ממשלתיים שונים, מסמכים רשמיים, נאומים והצהרות, מאמרים אקדמיים וסיקור חדשותי. דרך הצלבת המקורות השונים והשוואה בין שני המקרים, אנסה להגדיר קשר סיבתי בין מאפייני המדינות לתגובותיהן ולהציג את השינוי בצורה בה מביעות המדינות את נטייתן הפוליטית, הכלכלית והתרבותית. בדרך זו, יוכל המחקר להוסיף ולתרום לספרות החוקרת את השפעתם של תהליכי המאקרו הבינלאומיים על תהליכי המיקרו הלאומיים.

כותרת המחקר: 

"Indonesian Migrant Workers in Contemporary Japan: Their Motives and Implications for Japan-Indonesia Relations"

מנחה: פרופ' רותם קובנר

סטודנט ללימודי תואר שני במסלול המחקרי של התכנית ״המרחב האסיאני״. בוגר תואר ראשון בהצטיינות בלימודי מזרח אסיה ולימודים רב-תחומיים במכללה האקדמית תל-חי. במהלך התואר הראשון זכיתי ללמוד במרכז לחקר דתות של אוניברסיטת רוהר בוכום, במסגרת חילופי סטודנטים של תכנית "ארסמוס". בנוסף, אני מוזיקאי יוצר ומדריך במוזיאון טיקוטין לאמנות יפנית.

בעבודת התזה שלי אני בוחן את ההתגברות הנוכחית של ההגירה מאינדונזיה ליפן. העבודה מתמקדת בשתי שאלות מרכזיות: 1. מה הם המניעים הגיאופוליטיים, כלכליים וחברתיים להתעצמותה של הגירה בינלאומית זו?

2. מה הן ההשלכות של התגברות ההגירה האינדונזית על המרחב התרבותי-חברתי ביפן? כדי לענות על שאלות המחקר, העבודה תבחן את מדיניות ההגירה של יפן, תסקור את היחסים הבילטרליים שלה עם אינדונזיה ותשלב ראיונות שטח איכותניים עם מהגרי עבודה אינדונזים ואזרחים יפנים בסביבתם.

כותרת המחקר: "השימוש של סין ויפן בייצוא נשק ככלי אסטרטגי ליצירת מדיניות חוץ באסיה"

מנחה: פרופ' יורם עברון

סטודנטית ללימודי מ"א במסלול המחקרי במסגרת התכנית ״המרחב האסיאני״, הכוללת מלגה. בוגרת תואר ראשון בהצטיינות בלימודי אסיה ויחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית. בעבר שימשתי כאחראית האוסף הסיני בספרית הר הצופים וכרכזת האדמיניסטרטיבית של מרכז פריברג. בשנת 2022 זכיתי במלגת Huayu ללימודי שפה מטעם משרד החינוך של טאיוואן, במסגרתה למדתי סינית במשך שנה באוניברסיטת National Taiwan Normal University בטאיפיי. כיום, אני עובדת כמתורגמנית בעמותת CIMI- המרכז להגירה בינלאומית וקליטה, שמטרתה לסייע בפיתוח תחום ההגירה בישראל.

עבודת התזה שלי הינה עבודה השוואתית, העוסקת בשימוש בו סין ויפן עושות בייצוא נשק, כחלק מאסטרטגית מדיניות החוץ והביטחון שלהן. המחקר בוחן את תעשיית הנשק של כל אחת מן המדינות, ייעדי הייצוא שלהן והשאיפות האסטרטגיות אותן מבקשת כל אחת מן המדינות להשיג באסיה. מטרת המחקר היא לתרום להבנה מעמיקה יותר של דינמיקת הכוח באסיה ולהרחיב נקודות מבט תיאורטיות על מה שמהווה מעצמה גדולה במערכת הגלובלית.

כותרת המחקר: "יחסי מנהיג עליון-צבא בסין תחת שלטונו של שי ג'ין-פינג, והשפעת הצבא הסיני על תהליכי קבלת החלטות בתחומי חוץ וביטחון"
מנחה: פרופ' יורם עברון
סטודנטית ללימודי מ"א במסלול המחקרי במסגרת תכנית ״המרחב האסיאני״ הכוללת מלגת לימודים. נועם היא בוגרת מסלול המצטיינים באסטרטגיה וקבלת החלטות באוניברסיטת רייכמן. כמו כן, שימשה בעבר יועצת פרלמנטרית במפלגת כחול לבן לח״כ יעל רון בן משה, ואף עבדה כמנהלת תכנית "אות רמון" בעמותת קרן רמון. במקביל ללימודיה בחוג, נועם מנהלת תכנית מצטיינים לתואר ראשון בממשל באוניברסיטת רייכמן. בימים אלו, נועם מגישה מועמדות למספר תכניות ללימודי תואר שלישי בארץ ובחו״ל.

עבודת התזה של נועם, עוסקת ביחסי צבא-מנהיג עליון בסין ובתפקידו של "צבא השחרור העממי" (PLA) בענייני חוץ ובטחון. המחקר בודק כיצד השתנה דפוס היחסים בין  ה-PLA ובין המנהיג העליון מאז עלה שי ג׳ין-פינג לשלטון והאם שינויים אלו משפיעים על תפקידו של ה-PLA בתהליכי קבלת החלטות בתחומי חוץ ובטחון. המחקר כולל דיון מעמיק על מודלים מקובלים בספרות באשר ליחסי צבא-מדינה וצבא-מנהיג עליון, וכן השוואה היסטורית של הנושא תחת שלטונם של מנהיגי המק״ס הקודמים. חלקו האמפירי של המחקר בוחן באופן השוואתי את מידת ההתאמה בין עמדת הצבא ביחס למשבר טאיוואן השלישי (1995-1996) ובין עמדת המנהיג העליון דאז, ג׳יאנג דזה-מין, אל מול מידת ההתאמה בין עמדת הצבא במהלך משבר טאיוואן הרביעי (2022-2023) ובין עמדת המנהיג העליון שי ג׳ין-פינג.

״הלימודים בחוג גרמו לי להבין שהתשוקה המקצועית שלי היא למחקר אקדמי. במהלך הלימודים פגשתי מרצים וחוקרים מעוררי השראה, נחשפתי לתחומי תוכן חדשים, העמקתי בנושא המחקר המרכזי שלי-סין העכשווית ובנושאים נוספים, וגיליתי מגוון שיטות וגישות מחקריות חדשות. העבודה על התזה מהווה שיא בתהליך הלימודים שלי, הן מבחינת עניין והן מבחינת אתגר. ימי הלימודים בחוג ובתכנית "המרחב האסיאני" היו החלק לו הכי ציפיתי בכל שבוע. בכל שיעור נכנסתי בדלת הכיתה, אך מצאתי את עצמי במסע לגילוי אסיה, על התרבויות השונות בה, על המגוון הדתי והפילוסופי שבה, על תפיסותיה הפוליטיות-כלכליות השונות ועל תקופות היסטוריות מודרניות וקדומות". 

כותרת המחקר: "התגבשות 'אינטרסי הליבה' הסיניים: משבר הקורונה כמקרה בוחן"

מנחה: פרופ' יורם עברון

דיפלומט בשירות החוץ הישראלי, המתמחה באסיה. בתפקידי הנוכחי אני משמש כראש חטיבת מזרח תיכון במשרד החוץ. קודם לכן זכיתי לשרת ולחיות בארבע מדינות באסיה והפאסיפיק ולבקר ברבות אחרות. בין היתר, שימשתי כקונסול כללי בבנגלור (הודו), כממלא מקום השגריר בבייג'ינג (סין), שליח אזורי למדינות הפאסיפיק שבסיס פעילותו באוסטרליה (קנברה), כמו גם בשורה של תפקידים בשגרירות בטוקיו כולל אפשרות להעמיק בלימודי היפנית. גם בתפקידי מטה עסקתי באסיה ועד לאחרונה הייתי אמון על המחלקה שאחראית על קשרי הכלכלה עם מדינות אסיה (ואירו-אסיה). 

בימים אלו אני עובד על "מחקר מקדים" בחוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה. המחקר שלי עוסק בהתגבשות ובמאפייני "אינטרסי הליבה" הסיניים ובאופן שבו נעשה בהם שימוש במדיניות החוץ הסינית בעיקר על רקע מאבקי הכוח מול ארה"ב. המחקר יוצא מנקודת ההנחה כי "אינטרסי הליבה" של סין הם נקודת מוצא חשובה להסבר והבנה של מדיניות החוץ הסינית ושל סדרי העדיפויות של הנהגתה כמעצמה עולמית. במסגרתו נעשה ניסיון לבחון את המאפיינים של "אינטרסי הליבה" ואת אופן התגבשותם, עם וללא קשר לביטוי פומבי או הצהרה רשמית מצדה של סין. התקופה בה מתמקד המחקר הוא משנת 2011 (עת פרסום העמדה הסינית הרשמית בנושא) ואילך, ובייחוד עידן שלטונו של סי ג'ין-פינג Xi Jinping. הטענה המרכזית שהמחקר יבקש לאשש היא, שכדי שנושא יזכה במעמד של "אינטרס ליבה", עליו להיות בעל מאפיינים מסוימים, לעמוד בתנאי סף הכרחיים, ובכללם היותו אתגר שמדינה אחרת מציבה לסין או מנסה לפגוע בה בהקשרו. לשם כך, ייעשה מאמץ להציג מודל או סדרת מאפיינים, שיסייעו באפיון "אינטרסי ליבה" ויאפשרו הבנה טובה יותר של דפוס הפעולה הסיני בסוגיות המשמעותיות ביותר עבורה וזיהוי שינוי בסדרי העדיפויות שלה וציפיותיה משחקנים אחרים במערכת הבינלאומית. כמקרה בוחן, המחקר יתמקד במשבר הקורונה ואופן התגבשותם של היבטים מדיניים הכרוכים בו לכדי מעמד של "אינטרס ליבה" סיני. 

כותרת המחקר: "ההתפתחות הרעיונית בתנועה המאואיסטית בהודו לאורך השנים: המשכיות, שינויים ורלוונטיות של האידאולוגיה המאואיסטית בהודו של המאה העשרים ואחת"

מנחה: פרופ' ארנית שני

הצלחת התנועה הקומוניסטית הסינית, תחת הנהגת מאו דזה-דונג, לתפוס את השלטון בסין בשנת 1949 יצרה הילה מהפכנית לאופן בו התאים מאו את רעיונותיהם של מרקס, לנין, וסטאלין למציאות של סין. בשנות השישים החל להתפשט ה״מאואיזם״ בעולם בקרב קבוצות מהפכניות ותנועות לשחרור לאומי. רעיונות אלו הגיעו גם להודו כאשר בשנת 1967 כאשר מרידה מקומית התפתחה לכדי תנועה מהפכנית המונית שפעלה בחלקים נרחבים של הודו. התנועה דוכאה על ידי הממשל ודעכה לאחר כמה שנים. אך באופנים אלו ואחרים, קבוצות ששאבו השראה מהתנועה המאואיסטית פעילות בהודו עד היום, ומאז 2004 הפכו שוב לכוח משמעותי.
המחקר שלי מנסה לבחון, מה התקפות של רעיונות מאואיסטים בהודו של המאה העשרים ואחת? מדוע רעיונות אלו, אשר דעכו בכל העולם, הם עדיין בעלי השפעה בהודו של ימינו?
המחקר מתבסס על חומרים ראשוניים כגון פמפלטים, הצהרות, מגזינים וספרות כחומרים ראשוניים שלא נעשה בהם כמעט שימוש עד כה ודרכם אנסה לנתח את האופן שבו רעיונות מהפכניים קומוניסטיים-מרקסיסטיים שנוצרו בסין בחצי הראשון של המאה העשרים עדיין יכולים להיות רלוונטים להודו של
המאה העשרים ואחת.

כותרת המחקר: "מגמות לשימור תרבות בריאות, תזונה והרגלי אכילה מסורתיים כתומכי אורח חיים מקדם בריאות בדרום קוריאה ויפן"

מנחים: ד"ר גיא פודולר (לימודי אסיה – אוניברסיטת חיפה) ופרופ' ענת גסר -אדלסבורג (ראש החוג לקידום בריאות, אוניברסיטת חיפה)

לפני מספר שנים התוודעתי באקראי לשפה הקוריאנית. משם הובילה סקרנותי למחקר דוקטורט העוסק בהטמעה של תרבות המזון והבריאות המסורתיים, ככלי לקידום בריאות. המסלול האקדמי שלי, שהחל בתזונה וקידום בריאות, הרחיק למזרח אסיה. המחקר בוחן בשלושה היבטים את המגמות לשימור ערכי התזונה המסורתיים כמקדמי בריאות בקרב אוכלוסייה צעירה בדרום קוריאה וביפן. הראשון - רגולציה וחקיקה שמטרתן קידום תזונה ואכילה בריאה בקרב תלמידי בי"ס תוך שימור ערכי תזונה מסורתיים. החלק הזה מתחקה אחר תהליכים רגולטיביים, תוכניות ביצוע ברשויות המקומיות והאופן בו כל אלו באים לידי ביטוי במציאות היומיומית בביה"ס. ההיבט השני – תפיסות של דיאטניות ביה"ס העוסקות בתפקידה של התזונה המסורתית בקידום בריאות, וכיצד במציאות מועברים המסרים הבריאותיים במרחב הבית-ספרי. היבט שלישי עוסק בתפיסות דימוי הגוף של אוכלוסייה צעירה בעת הזו מול תפיסות הגוף הבריא בתרבות המסורתית.
בעבודת הדוקטורט משולבות מתודולוגיות מחקריות מדיסציפלינות שונות (מדעי הרוח ומדעי בריאות ורווחה), וכלי מחקר מגוונים ולכן עשויה להיות לה תרומה משמעותית להבנה מעמיקה של מודל ייחודי לקידום תזונה בריאה, ואולי אף להיות מודל לפיתוח מדיניות במדינות אחרות.