החוג ללימודי אסיה
הפקולטה למדעי הרוח I אוניברסיטת חיפה
תלמידי מחקר
שירה טאובה דיין
כותרת המחקר: "לגדול בצל אסונות המוניים באסיה: סיפורי חיים בעקבות הצונאמי באוקיינוס ההודי בסרי לנקה והתאונה הגרעינית בפוקושימה, יפן"
מנחה: פרופ' רותם קובנר
אני פסיכולוגית התפתחותית מומחית ובעלת עניין במחקר בין תרבותי המתמקד בפרט כחלק מסביבה חברתית בהקשרים שונים באסיה. השלמתי תואר ראשון בחוג לפסיכולוגיה ובחוג ללימודי אסיה, כאשר במהלך תקופה זו הייתי גם מלגאית של ממשלת יפן בתוכנית לימודים אינטנסיבית של השפה היפנית באוניברסיטת Waseda שבטוקיו. לאחר סיום התואר השני בפסיכולוגיה ובמהלך ההתמחות המקצועית, הפכתי להיות מעורבת בעשיה הקשורה באסון המשולש שארע ביפן בשנת 2011 (רעידת אדמה, צונאמי ותאונה גרעינית). בהמשך, הצטרפתי לתוכנית 'המרחב האסיאני' ללימודים מתקדמים (בשיתוף עם האוניברסיטה העברית). במסגרת זו אני משלימה בימים אלו את מחקר הדוקטורט שלי העוסק בסיפורי חיים של התבגרות בצל אסונות באסיה, ובעיקרם הצונאמי באוקיינוס ההודי והתאונה הגרעינית בפוקושימה. כיום, אני חברה במרכז הלאומי לחקר אסונות בישראל, פורום המשלב אנשי מקצוע ואקדמיה בדאגה לצעירות וצעירים במצבי חירום, ומוסיפה במחקר ועשיה מקצועית.
נעם אורבך
כותרת המחקר: "גילוי מחדש, תחייה ועלייה: העניין הנוצרי ביהדות סין"
מנחה: ד"ר נמרוד ברנוביץ'
בעבודת הדוקטורט שלי אני מתמקד במוטיב מרכזי חוזר לאורך ההיסטוריה של יהדות קאיפנג שבסין - מעורבותם של אישים וארגונים נוצריים בגורלה של אותה קהילה. כבר הגילוי הראשון בדבר קיום הקהילה הסינו-יהודית בראשית המאה ה-17 בקאיפנג היה ע"י מיסיונרים ישועים, אולם אני אתמקד בעידן המודרני. מיד לאחר מלחמת האופיום הראשונה, הכנסיה האנגליקנית שאך זה הוקמה בסין שיגרה שליחים מיוחדים לגילוי מצב הקהילה בקאיפנג, גילוי חוזר שזכה לתהודה רבה במערב. בתקופה הרפובליקאית התיישב בקאיפנג בישוף קנדי-אנגליקני שניסה להשתלט על נכסי הקהילה מחד, אך מאוחר יותר פעל להחייאתם כקהילה יהודית מתפקדת ואף לארגנם לקראת עלייה לארץ ישראל. גם בתקופה של הרפורמות שלאחר מותו של מאו צה-דונג שוב הגיעו לקאיפנג גורמים נוצריים, חלקם חדשים, בהם שליחים של קהילות נוצריות מרחבי סין ולא רק מחוצה לה, בניסיון להביא לגיבושם מחדש כקהילה ולהביא לעלייתם ארצה. על בסיס חקירה היסטוריוגרפית מדוקדקת של פעילויות אלו, אדון במניעים השונים מאחורי העניין הנוצרי ביהודי סין, המורכב ממניעים דתיים ופוליטיים. אטען כי עצם קיומה של קהילה סינו-יהודית היוותה ועדיין מהווה נכס תיאולוגי בשיח הנוצרי-סיני, וקשור באתגרי היסוד של הנצרות בסין, וכן מהווה נדבך בהיסטוריה של ההיכרות והמגע בין סין ובין המערב.
איתמר באומר
כותרת המחקר: "ההתפתחות הרעיונית בתנועה המאואיסטית בהודו לאורך השנים: המשכיות, שינויים ורלוונטיות של האידאולוגיה המאואיסטית בהודו של המאה העשרים ואחת"
מנחה: פרופ' ארנית שני
הצלחת התנועה הקומוניסטית הסינית, תחת הנהגת מאו דזה-דונג, לתפוס את השלטון בסין בשנת 1949 יצרה הילה מהפכנית לאופן בו התאים מאו את רעיונותיהם של מרקס, לנין, וסטאלין למציאות של סין. בשנות השישים החל להתפשט ה״מאואיזם״ בעולם בקרב קבוצות מהפכניות ותנועות לשחרור לאומי. רעיונות אלו הגיעו גם להודו כאשר בשנת 1967 כאשר מרידה מקומית התפתחה לכדי תנועה מהפכנית המונית שפעלה בחלקים נרחבים של הודו. התנועה דוכאה על ידי הממשל ודעכה לאחר כמה שנים. אך באופנים אלו ואחרים, קבוצות ששאבו השראה מהתנועה המאואיסטית פעילות בהודו עד היום, ומאז 2004 הפכו שוב לכוח משמעותי.
המחקר שלי מנסה לבחון, מה התקפות של רעיונות מאואיסטים בהודו של המאה העשרים ואחת? מדוע רעיונות אלו, אשר דעכו בכל העולם, הם עדיין בעלי השפעה בהודו של ימינו?
המחקר מתבסס על חומרים ראשוניים כגון פמפלטים, הצהרות, מגזינים וספרות כחומרים ראשוניים שלא נעשה בהם כמעט שימוש עד כה ודרכם אנסה לנתח את האופן שבו רעיונות מהפכניים קומוניסטיים-מרקסיסטיים שנוצרו בסין בחצי הראשון של המאה העשרים עדיין יכולים להיות רלוונטים להודו של
המאה העשרים ואחת.
תיימור מנצור
כותרת המחקר: "The Violent Element in Tibetan Self-Immolation: Between Nationalism and Radicalization"מנחה: ד"ר נמרוד ברנוביץ
בשנת 2008 הזדעזע העולם מהתמונות והסרטונים שתיעדו את האלימות הטיבטית במסגרת המחאות. זעזוע זה נבע בין היתר מהעובדה שהתנועה הלאומית הטיבטית תחת הנהגתו של הדאלי לאמה היתה מזוהה במשך עשרות שנים עם דוקטרינת "אי-האלימות" ונחשבה לתנועה כמעט פציפיסטית. כשלוש שנים לאחר מכן, ב2011 העולם הזדעזע מגל של שריפות עצמיות, תמונותיהם של נזירים טיבטים ואחרים שורפים את עצמם במחאה כנגד השלטון הסיני. מחאה קיצונית זו זכתה להכלה על ידי רבים כחלק מהמאבק ה"אי-אלים" של הטיבטים. בעבודת המחקר שלי אדון באלמנט האלים והקיצוני במעשי השרפה העצמית, אטען ואבסס את השריפה העצמית כאקט אלים של התאבדות פוליטית וכמו כן אעסוק בהשלכותיו על התנועה הלאומית הבודהיסטית הטיבטית. במסגרת עבודתי אני דן באלמנט האלים בתנועות לאומיות בודהיסטיות, במדינות כמו סרי לאנקה, מיאנמר וגם בטיבט והצדקתה של אלימות זו כמותרת בהסתמך על הכתבים והמסורות הבודהיסטיים ובניגוד לתפיסה הרווחת שרואה בבודהיזם כדת "ללא אלימות". כמו כן אני דן באלמנטים האלימים שהיו קיימים מאז ומעולם בבודהיזם הטיבטי ובהיסטוריה הטיבטית ובביטויים והשפעותיהם על תנועת השריפה העצמית העכשווית בטיבט וכמו כן על המאבק הלאומי הטיבטי ועתידו.
שי יגר
כותרת המחקר: "הרעב הצפון-קוריאני והיחסים הבין-קוריאנים"מנחה: ד"ר גיא פודולר
בין השנים 1994-1998 התחולל בקוריאה הצפונית רעב המוני הנחשב לאחד האסונות ההומניטריים הקשים ביותר של שנות התשעים. בלית ברירה, נאלצה ההנהגה הצפון-קוריאנית לחרוג מאידיאולוגיית ההסתמכות העצמית שלה ולפנות לסיוע חיצוני מהקהילה הבין-לאומית בפעם הראשונה בתולדותיה. חרף המורכבות הפוליטית והמתיחות המאפיינת לרוב את מצב העניינים בחצי האי הקוריאני, אחת התורמות הגדולות והמשמעותיות של סיוע לקוריאה הצפונית הייתה דווקא "האחות-אויבת מדרום" - קוריאה הדרומית.
מקרה זה של סיוע הומניטרי לאחר אסון על רקע סכסוך בין-מדיני מהווה דוגמה קלאסית ל"דיפלומטיה של אסונות" - מונח הנועד לחקור את המרחב בו נוצר מקום לדיפלומטיה בעקבות אסונות טבע. מנקודת מבט זו, עבודת המחקר שלי שואפת להבין את השפעותיו של הרעב ההמוני בקוריאה הצפונית על היחסים הבין-קוריאנים ולהשתמש במשבר הרעב כמקרה בוחן לדיפלומטיה של אסונות.
רון ברונזה
כותרת המחקר: "תהומות היסטוריות, גשרים אסטרטגיים: ניתוח סימבולי ופרגמטי של הסכם GSOMIA בין יפן לדרום קוריאה והשפעתו על יחסי המדינות"
מנחה: ד"ר גיא פודולר
התזה שלי עוסקת בהסכם (General Security of Military Information Agreement) GSOMIA בין יפן לדרום קוריאה. ההסכם, אשר נחתם בשנת 2016, מכתיב הקמת ערוץ רשמי לשיתוף מודיעין צבאי אודות צפון קוריאה ומאמצי ההתחמשות הגרעינית שלה. זהו ההסכם הצבאי הראשון בין יפן לדרום קוריאה ועל פניו, התפתחות דרמטית ביחסים בין המדינות. עם זאת, למרות שה-GSOMIA משרת באופן מובהק אינטרסים ביטחוניים הן של יפן והן של דרום קוריאה, תהליך החתימה שלו נמשך למעלה מארבע שנים והיה רצוף מכשולים ועיכובים. בשנים אחרי החתימה, ההסכם המשיך להוות סלע מחלקת מרכזי בין המדינות ואף עמד מספר פעמים בפני ביטול. עד כה הוצעו מספר סיבות לקושי להגיע להסדר יציב ובהן: ההיסטוריה המשותפת המורכבת של המדינות, פוליטיקה פנימית והמצב הגיאופוליטי במזרח אסיה. זהו מנעד רחב של גורמים הנע מהסמלי למעשי. דרך בחינת ההיבטים המעשיים והסימבוליים של ההסכם, אני מתכוון לעמוד על חשיבותו למדינות, היחסים ביניהן ולנסות להצביע היכן טמון ערכו האמיתי – בשיתוף הפעולה שהוא מכונן, או שמא במשמעותה הסימבולית של חתימתו.
רן אמיתי
כותרת המחקר: "השירות הצבאי כקריירה בקרב היהודים בהודו הבריטית והעצמאית (1750-1999) – השתלבות, זהות, וקידום"
מנחים: פרופ' רותם קובנר וד"ר אריק מורן
עבודת הדוקטורט שלי עוסקת ביהודי הודו ובהשתלבותם בצבא הודו הבריטית (1750-1947) ובהמשך בצבא הודו העצמאית (1947-1999). בתת-היבשת ההודית קיימות שלוש קהילות יהודיות: קהילת יהודי קראלה שהתרכזה באזור העיר קוצ'ין, קהילת בני ישראל באזור מומבאי והחוף המערבי של הודו, וקהילה של יהודים ממוצא מזרח תיכוני המכונים "בגדדים". ישנן עדויות כי בני הקהילות היהודיות כבר שירתו כחיילים בצבאות האימפריות המוגוליות והמהראת'יות (מאות 16-18) ועם הגעתם של הבריטים לתת היבשת והתבססותם בה באמצע המאה ה-18, הם היו בין הראשונים לחבור אל השליטים הבריטים ולהתגייס לצבאם. השתלבותם של יהודי הודו בצבא הודו הבריטית נמשכה עד לעצמאות הודו והמשיכה אחריה בצבא הודו העצמאית. במחקרי אני בוחן את השתלבותם של היהודים בהודו במערכת הצבאית בתקופת הודו הבריטית והעצמאית, את תרומתו של השירות הצבאי לקידומם החברתי והכלכלי ואת תהליכי הזהות שעברו במהלך שירותם.
עמוס לים
כותרת המחקר: "השפעות דה-קולוניזציה על פזורת היהודים הבגדאדים במושבות הבריטיות"
מנחים: פרופ' רותם קובנר (אוניברסיטת חיפה) וד״ר רן שאולי (אוניברסיטת בר-אילן)
בשיא תפארתה של האימפריה הבריטית, שגשגו היהודים הבגדאדים בערי הנמל במושבות הבריטיות באסיה. רשת הסחר הבריטית חיברה את קהילות הפזורה השונות בקשרי כלכלה, משפחה ותרבות. החברה הקולוניאלית העניקה ליהודים הבגדאדים יתרון, משום שלא נמנו על ה״לבנים״ ואף לא על ה״ילידים,״ לכן יכלו לשמש כמתווכים עבור הבריטים. עובדה זאת הפכה למשמעותית במיוחד אחרי שהחל תהליך הדה-קולוניזציה., עת רבים מבני הקהילות היהודיות עזבו את המושבות הבריטיות בהודו, בורמה, הונג-קונג וסינגפור. קהילת יהודי בגדד בסינגפור היא היחידה שנותרה ברובה באסיה גם לאחר עזיבת הבריטים, והפכה לחלק בלתי נפרד ממדינת – הלאום הסינגפורית. עבודת המחקר שלי שואפת להבין את השפעת תהליך הדה-קולוניזציה על היהודים הבגדאדים עבור ערי הנמל של אסיה הבריטית, תוך התמקדות בקהילת היהודים בסינגפור.
אהוד גונן
כותרת המחקר: "תגובת מדינות להשקעות זרות ישירות של סין בתחום נמלי הים"
מנחים: ד"ר יורם עברון, ד"ר ניצן פלדמן
בשנת 2013 הכריז נשיא סין שי ג'ין-פינג (Xi Jinping) על 'יוזמת החגורה והדרך (BRI: Belt & Road Initiative). יוזמה זו מהווה מעטפת דיפלומטית, כלכלית ופיננסית להשקעות הזרות שחלו לזרום החוצה מסין כבר בשנת 2003, והיא מתמקדת במיוחד במרחב הגיאוגרפי האירו-אסיאתי ומזרח אפריקה. להשקעות הזרות היוצאות מסין בכלל ולאלו תחת יוזמת BRI בפרט ולתגובת המדינות מקבלות ההשקעה להשקעות אלו, משקל גדול בדיון בדבר עתיד המערכת הבין לאומית. האם עלייתה של סין למעמד של מעצמה עולמית תביא להתפתחות מערכת דו- קוטבית בה "מלחמת הסחר" בין ארה"ב וסין מהווה מעין ״מלחמה קרה״ חדשה? האם השקעות אלה מהוות מנופי השפעה פוליטיים על מדינות זרות? ואולי יחסי הגומלין עקב ההשקעות יביאו לתפיסת סין את 'מקומה הראוי' בין אומות העולם באופן שלו ושקט? אלה מקצת השאלות איתן מתמודדת העבודה.
יעל (טבת) בירמן
כותרת המחקר: "
מגמות לשימור תרבות בריאות, תזונה והרגלי אכילה מסורתיים כתומכי אורח חיים מקדם בריאות בדרום קוריאה ויפן"
מנחים: ד"ר גיא פודולר (לימודי אסיה – אוניברסיטת חיפה) ופרופ' ענת גסר -אדלסבורג (ראש החוג לקידום בריאות, אוניברסיטת חיפה)
לפני מספר שנים התוודעתי באקראי לשפה הקוריאנית. משם הובילה סקרנותי למחקר דוקטורט העוסק בהטמעה של תרבות המזון והבריאות המסורתיים, ככלי לקידום בריאות. המסלול האקדמי שלי, שהחל בתזונה וקידום בריאות, הרחיק למזרח אסיה. המחקר בוחן בשלושה היבטים את המגמות לשימור ערכי התזונה המסורתיים כמקדמי בריאות בקרב אוכלוסייה צעירה בדרום קוריאה וביפן. הראשון - רגולציה וחקיקה שמטרתן קידום תזונה ואכילה בריאה בקרב תלמידי בי"ס תוך שימור ערכי תזונה מסורתיים. החלק הזה מתחקה אחר תהליכים רגולטיביים, תוכניות ביצוע ברשויות המקומיות והאופן בו כל אלו באים לידי ביטוי במציאות היומיומית בביה"ס. ההיבט השני – תפיסות של דיאטניות ביה"ס העוסקות בתפקידה של התזונה המסורתית בקידום בריאות, וכיצד במציאות מועברים המסרים הבריאותיים במרחב הבית-ספרי. היבט שלישי עוסק בתפיסות דימוי הגוף של אוכלוסייה צעירה בעת הזו מול תפיסות הגוף הבריא בתרבות המסורתית.
בעבודת הדוקטורט משולבות מתודולוגיות מחקריות מדיסציפלינות שונות (מדעי הרוח ומדעי בריאות ורווחה), וכלי מחקר מגוונים ולכן עשויה להיות לה תרומה משמעותית להבנה מעמיקה של מודל ייחודי לקידום תזונה בריאה, ואולי אף להיות מודל לפיתוח מדיניות במדינות אחרות.
יבגניה רוזנפלד (לצ׳ינה)
כותרת המחקר: "The Global Expansion of Japanese and Korean Martial Arts: From the Particular Case to a Model"
מנחים: פרופ' רותם קובנר וד״ר גיא פודולר
I study cultural interactions between East Asia, mainly Japan and Korea, and the rest of the world in the contemporary period.
In my PhD dissertation I explored the mechanisms behind the global dissemination of Japanese and Korean martial arts in the 20th-21st centuries and offered a new perspective on this process.
Based on the idea of push and pull dynamics, the proposed perspective sees the process of Japanese and Korean martial arts expansion as being driven by a certain combination of forces emanating from the society of origin ('transmitter') on the one hand and the society of destination ('receiver') on the other. The forces that facilitate the invention and promotion of original martial arts within the 'transmitter' or on its behalf create the push, while the forces that encourage the interest in their consumption within the 'receiver' form the pull.
My two articles provide a detailed examination of each case separately.
Publications:
.Rozenfeld, E. (2021). Korea’s “Pushing Hands”: The Story behind the Global Cultural Expansion of Korean Martial Arts. Asian Studies Review, 1-18
.Lachina, E. (2018). Conquering the World: The ‘Martial’Power of Japan Goes Global. The International Journal of the History of Sport, 35(15-16), 1510-1530
דניאל שקורי
כותרת המחקר: "The Tokyo Yokohama Co-Prosperity Sphere: An Asian Transnational Political Sphere of Shared Knowledge, 1905-1931"
מנחים: ד"ר שחר רהב (אוניברסיטת חיפה) וד"ר דני אורבך (האוניברסיטה העברית)
בעבודת הדוקטורט שלי אני בוחן את המרחב הפוליטי של טוקיו ויוקוהמה ככר לאקטיביזם פוליטי ואנטי-אימפריאלי לפעילים פוליטיים ומהפכנים מאסיה. העבודה מתמקדת בשאלה כיצד השתמשו אותם אקטיביסטים פוליטיים במרחב של טוקיו ויוקוהמה להחלפה ולהעברה של רעיונות פוליטיים ומה היו יחסי הגומלין המולטילטרליים של אותם פעילים בינם לבין עצמם? שאלות אלו נבחנות בעבודה משלוש נקודות מבט עיקריות, עיתונות, אגודות סטודנטים ורשתות מחתרתיות של אותם פעילים.
מבזקים
חדש: תואר ראשון בלימודי אסיה ומדעי המדינה
חדש: מסלול משולב ללימודי אסיה והחוג לכלכלה
חדש: מסלול אסיה ולימודי סביבה
תכנית הסמינר המחלקתי של החוג ללימודי אסיה באוניברסיטת חיפה
לשנת תשפ"ג 2022-2023
סמינר מחלקתי 7.11.2022
Dr. Katarzyna Golik, The Polish Academy of Sciences, Warsaw, Poland:
The Schoolbooks of Post-Nomads:Extinguished Plurality of Educational and Cultural Patterns of China's Mongols
סמינר מחלקתי 28.11.2022
ד"ר נמרוד ברנוביץ', אוניברסיטת חיפה: כיצד חיות מסייעות להבניה מחדש של הזהות וההיסטוריה הטיבטית בשלושים השנים האחרונות?
סמינר מחלקתי 19.12.2022
ד"ר גיא שבבו, האוניברסיטה העברית:
מיומנו של היסטוריון דיגיטלי: מדעי הרוח הדיגיטליים בקוריאה הדרומית
החוג ללימודי אסיה I אוניברסיטת חיפה I הר הכרמל חיפה 3498838 I טלפון: 04-8288501 asian-studies@univ.haifa.ac.il
- נציג מידע למתעניינים 6569*
- נציג מידע למתעניינים 6569*בנייה ועיצוב אגף מחשוב הפקולטה למדעי הרוח - ליצירת קשר: רוני מזרחי Designed by Freepik