IMG 6088

כותרת המחקר: 

"מהגלובלי למקומי - השפעת יריבות המעצמות על זירות פוליטיות פנימיות באסיה"

מנחים: ד"ר אהוד ערן ופרופ' יורם עברון

שירלי היא סטודנטית למ"א בחוג ללימודי אסיה במסלול המחקרי במסגרת תכנית "המרחב האסיאני", הכוללת מלגת לימודים. בוגרת תואר ראשון בתכנית "עסקים באסיה" של החוג ללימודי אסיה ובתכנית "אופקים" למצטיינים באוניברסיטת חיפה. במסגרת לימודיה בתכנית "עסקים באסיה", השלימה התמחות כאנליסטית ב"מרכז הלאומי לכלכלה כחולה" בחיפה, ובהמשך הועסקה בארגון. במהלך לימודיה בחוג התמקדה בחקר סין וקוריאה ולימוד השפות הסינית והקוריאנית. במקביל, שירלי פעילה במשך שנים בקרן "אייסף" להצטיינות אקדמית וחברתית וצמצום פערים בחברה, ומילאה בה תפקידים משמעותיים הכוללים ריכוז והנחיית קבוצות, הכשרה תעסוקתית, הדרכה, חניכה וליווי בני נוער וסטודנטים. שירלי זכתה בהצטיינות ארצית על פעילותה בקרן "אייסף", ובהצטיינויות אקדמיות וחברתיות במהלך לימודיה באוניברסיטה. כמו כן, מילאה תפקידי מפתח בארגון מודל האו"ם בישראל, בעמותות העצמה נשית ובתכנית החניכה של תכנית "אופקים" באוניברסטית חיפה.

בעבודת התזה שלי אבדוק מה מסביר את השוני בתגובה ליריבות בין המעצמות בזירה הפנימית בין ישראל ובין סינגפור. המושג "התמונה השנייה ההפוכה", אותו טבע פיטר גורביץ', גורס כי תהליכים בינלאומיים מקרינים פנימה לזירתן הפנימית של מדינות. בעשור האחרון, יריבותן של ארצות הברית וסין מעצבת מחדש את הגיאופוליטיקה העולמית. בעקבות זאת, על יתר מדינות העולם מופעלים לחצים בינלאומיים וקובעי המדיניות נאלצים לתמרן בין שחקנים מרכזיים שונים. בתזה שלי אבחן את השפעתם של אותם תהליכים ולחצים בינלאומיים על זירתן הפנימית של ישראל ושל סינגפור, שתי מדינות ביבשת אסיה מהגוש המערבי. בתוך כך, אחקור את הדמיון והשוני בתגובותיהן ללחצים שמייצרת היריבות, ואנסה לעמוד על ההסברים לשוני זה. השערת המחקר היא כי מרחק גיאוגרפי מסין ומיקום גיאופוליטי, מבנה דמוגרפי, אופי המשטר ויחסי קירבה היסטוריים בין המדינות לסין הם המשתנים המסבירים את השוני במתרחש בזירתן הפנימית (הכלכלית, הפוליטית והחברתית) כתגובה ללחצים הבינלאומיים. על מנת לחקור זאת, אסקור מקורות ממשלתיים שונים, מסמכים רשמיים, נאומים והצהרות, מאמרים אקדמיים וסיקור חדשותי. דרך הצלבת המקורות השונים והשוואה בין שני המקרים, אנסה להגדיר קשר סיבתי בין מאפייני המדינות לתגובותיהן ולהציג את השינוי בצורה בה מביעות המדינות את נטייתן הפוליטית, הכלכלית והתרבותית. בדרך זו, יוכל המחקר להוסיף ולתרום לספרות החוקרת את השפעתם של תהליכי המאקרו הבינלאומיים על תהליכי המיקרו הלאומיים.